בנק שעות הוא מספר שעות שהלקוח רוכש מראש לתקופה. בכל חודש מורידים ממנו את השעות שנוצלו, והיתרה עוברת לחודש הבא לפי הכלל שסוכם. הזינו את המספרים שלכם: המחשבון מראה את היתרה בכל חודש ומסמן חריגה מוקדם. החישוב רץ בדפדפן ולא נשמר בשום מקום.
התוצאה
הבנק נגמר בחודש 2. כדאי להגיד ללקוח עכשיו, ולא בחשבונית. בכל חודש מנוצלות 6 שעות יותר ממה שנרכש.
| חודש | פתיחה | נרכשו | נוצלו | סגירה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 10 | 40 | 46 | 4 |
| 2 | 4 | 40 | 46 | -2 |
| 3 | -2 | 40 | 46 | -8 |
| 4 | -8 | 40 | 46 | -14 |
| 5 | -14 | 40 | 46 | -20 |
| 6 | -20 | 40 | 46 | -26 |
| סה"כ | 240 | 276 | -26 |
חריגה בסוף התקופה: 26 שעות לפי 275 ₪ לשעה, 7,150 ₪ לפני מע"מ.
החישוב רץ בדפדפן ולא נשמר בשום מקום.
איך המחשבון סופר
כל חודש הוא שורה בטבלה: יתרת הפתיחה, ועוד השעות שנרכשו, פחות השעות שנוצלו, נותנים את יתרת הסגירה. יתרת הסגירה היא יתרת הפתיחה של החודש הבא, בדיוק כמו בתבנית המעקב לבנק שעות.
- שעות שנרכשות בכל חודש נוספות בתחילת כל חודש. אם הבנק נרכש פעם אחת, הזינו כאן 0 ואת כל הבנק ביתרת הפתיחה;
- יתרת פתיחה היא מה שיש בבנק לפני החודש הראשון. היא נחשבת כאילו נרכשה בחודש 1;
- שעות שמנוצלות בחודש הן ממוצע. לבדיקה אמיתית קחו את המספר מהדוח החודשי, ולא מהערכה;
- תעריף לשעה אינו חובה. בלעדיו המחשבון סופר שעות בלבד.
השעות מנוצלות תמיד מהישנות לחדשות: קודם הולכות השעות שיפקעו ראשונות.
כללי העברת יתרה
מה קורה לשעות שלא נוצלו תלוי בהסכם, ולכן המחשבון מציע שלושה כללים:
- עוברות עד 3 חודשים. שעות שלא נוצלו בחודש שבו נרכשו אפשר לנצל גם בשלושת החודשים הבאים. בסוף החודש השלישי מה שנשאר מהן פוקע;
- לא עוברות. מה שלא נוצל עד סוף החודש פוקע;
- נצברות ללא הגבלה. שום דבר לא פוקע, והיתרה גדלה עד שמנצלים אותה.
שעות שפקעו מופיעות בעמודה נפרדת, והסכום שלהן מופיע מתחת לתוצאה. אם בהסכם שלכם כתוב משהו אחר, למשל חודשיים או חצי שנה, בחרו את הכלל הקרוב וזכרו את ההבדל.
חריגה: חוב לחודש הבא או תשלום בכל חודש
כשבחודש מנוצלות יותר שעות ממה שיש בבנק, יש שתי דרכים מקובלות לסגור את זה, והמחשבון מראה את שתיהן:
- כחוב. היתרה יורדת מתחת לאפס והמינוס עובר לחודש הבא, כמו בתבנית ה-Excel. שעות חדשות מכסות קודם את החוב. העלות של החריגה בסוף התקופה מופיעה מתחת לטבלה;
- תשלום בכל חודש. היתרה לא יורדת מתחת לאפס. העודף של כל חודש מופיע בנפרד, בעמודה "לתשלום", והחודש הבא מתחיל שוב מהשעות שנרכשו.
עם אותם מספרים סך החריגה בדרך כלל זהה. מה שמשתנה הוא מתי משלמים עליה: בסוף התקופה או בכל חודש.
מה עושים עם התוצאה
- הבנק נגמר בחודש מסוים: מודיעים ללקוח עכשיו, ולא בחשבונית, ומסכמים מראש אם לרכוש בנק נוסף או לחייב את השעות הנוספות לפי התעריף;
- היתרה נשארת שלילית חודש אחרי חודש: הבנק קטן מהצורך האמיתי. זו שיחה על גודל הבנק, לא על החריגה של חודש אחד;
- שעות פוקעות בכל חודש: הבנק גדול מהצורך, או שכלל ההעברה קצר מדי. עדיף להעלות את זה לפני שהלקוח מעלה.
המחשבון מניח ניצול זהה בכל חודש. חודשים אמיתיים שונים זה מזה, ולכן למעקב חודש אחר חודש עדיף להשתמש בתבנית המעקב עם השעות בפועל.
שאלות נפוצות
איך עובד מחשבון בנק השעות?
האם הנתונים שלי נשמרים?
מה ההבדל בין חריגה כחוב לבין תשלום בכל חודש?
למה המחשבון מראה שעות שפקעו?
רוצים שמספר השעות שנוצלו יגיע מהמשימות עצמן ולא מהערכה? אפשר להתחיל בתקופת ניסיון.
התחילו ניסיון חינם